לפני הופעתם של חיבורים אלחוטיים נוצרו רשתות מחשבים באמצעות כבלי אתרנט, חיבורים פיזיים דרך כבל בין מחשב השרת לבין שאר המחשבים שהיו חלק מהרשת. הבעיה בהקמת רשת מסוג זה הייתה העלות הגבוהה שלה אבל היתרון העיקרי שלה היה ביטחון.
עם הופעתן של רשתות אלחוטיות, עלות הקמת רשתות הוזלה מאוד מכיוון שלא היה צורך בשום סוג כבלים, אך בניגוד לרשתות כבלים, האבטחה היא הבעיה העיקרית שלו, מכיוון שכל אחד יכול לנסות לגשת אליו, דבר שאי אפשר לעשות עם רשת כבלים, מבלי שיהיה לו גישה פיזית לרשת.
בנוסף, לרוב לרשתות הכבלים לא הייתה גישה לאינטרנט, כך לא הייתה שום דרך לגשת לשרתי החברה. האינטרנט הפך לחלק מהותי מעבודתם של מיליוני אנשים, כך שברוב המקרים, לצוותי מרכז עבודה לא רק יש גישה לתוכנית הניהול, למסמכים משותפים ואחרים, אלא גם לגישה לאינטרנט.
באמצעות גישה לאינטרנט, ניתן לגשת לרשת הפנימית על ידי הדבקת כל אחד מהמחשבים שליחת תוכנות זדוניות רעולות פנים בתמונה או במסמך, כדי להבטיח גישה לציוד ולכן לרשת הפנימית של החברה.
במקרה שהציוד אין גישה לאינטרנט, כדי למנוע מחברים של אחרים לגשת למידע של החברה, הדרך היחידה שיש לבריונים, היא לנסות לגשת דרך רשת ה- Wi-Fi, ומכאן שהאבטחה ברשת מסוג זה היא אחד ההיבטים החשובים ביותר לָקַחַת בְּחֶשְׁבּוֹן.
אמנם נכון שהאבטחה ברשת מסוג זה גדלה מאוד בשנים האחרונות, אין תוכנה מאובטחת 100% או חומרה מאובטחת לחלוטין. האקרים יכולים לנצל נקודות תורפה הן בחומרה (במקרה זה, בנתב שמרכז את פעילות החברה) והן בסוג ההצפנה שבשימוש.
על מנת לגשת לרשתות Wi-Fi, הדבר הראשון שעליך לדעת הוא ה- SSID. אבל מהו ה- SSID?
מה ה- SSID
ה- SSID, אותו נוכל לתרגם לספרדית כמזהה עבור מערך השירותים, משמש ברשתות Wi-Fi כדי לייעד את החיבור המשמש את המחשבים לחיבור ו / או לשיתוף חיבור, כגון אינטרנט. בספרדית: הוא שמה של רשת ה- Wi-Fi.
השם הזה, אשר יכול להיות מורכב של עד 32 תווים ASCII, מאפשר לנו לזהות את רשתות ה- Wi-Fi אליהן אנו רוצים להתחבר, בין אם בשדה תעופה, בקפיטריה, בחנות, במרכז קניות או בביתנו מבלי להמשיך הלאה.
לשם מה ה- SSID
ה- SSID מאפשר לנו לדעת את שם הרשת האלחוטית אליה אנו רוצים להתחבר. מרבית המפעלים הציבוריים המציעים חיבור לאינטרנט משתמשים בשם העסק כדי להקל על איתורו.
כדי להתחבר לנקודת חיבור אלחוטיתעלינו לדעת רק את שם נקודת הגישה (SSID), יחד עם הסיסמה. לכל חיבור לאינטרנט אלחוטי יש SSID, SSID שאינו בלעדי, ואנחנו יכולים למצוא את אותו שם במקומות אחרים, במיוחד בקרב נתבי המפעילים, מכיוון שברוב המקרים הם תמיד מטבילים את רשתות ה- Wi-Fi שלהם באותה שֵׁם.
כיצד לגלות מה ה- SSID שלי
השיטה הקלה ביותר לדעת מה שם הרשת שלנו (SSID) הפוך את הנתב. בתחתיתו, תוכלו למצוא את שם הרשת יחד עם סיסמת ברירת המחדל, סיסמה שעלינו לשנות תמיד אם איננו רוצים ששכן עם כוונות רעות ייגש לרשת שלנו.
המפעילים, לא רק שהם משתמשים באותם SSID בנתבים שלהם, אך יש להם גם הרגל רע להשתמש באותה סיסמה. באינטרנט אנו יכולים למצוא ספריות סיסמאות לפי שמות ה- SSID. לא לכל הנתבים עם אותו שם יש אותן סיסמאות, אך יש להם מגוון מוגבל מאוד של אפשרויות, כך שעליך רק לנסות את האפשרויות השונות שספריות מסוג זה מציעות לנו כדי להיות מסוגלות לגשת אליהן.
האם ניתן לשנות את ה- SSID?
הדבר הטוב ביותר שאנחנו יכולים לעשות כשרק התקנו חיבור לאינטרנט הוא שנה את ה- SSID. בדרך זו, לא זו בלבד שתאפשר לנו לדעת מהר יותר מה שם הרשת שלנו (במיוחד אם אנו רוצים לשתף אותה בביקור) אלא אנו גם מונעים מכל שכן עם כוונות רעות לחטט בתוכן הרשת שלנו. או להשתמש בו לטובתו לפעילויות הדורשות רוחב פס רב כגון הורדת תכנים, הזרמת פלטפורמות וידאו ...
כיצד לשנות את ה- SSID
כדי לשנות את שם רשת ה- Wi-Fi שלנו (SSID) עלינו גש לנתב דרך הנתונים המוצגים בתחתית הנתב. ברגע שנכנסנו לנתב, ניגש לכרטיסייה Cתצורה אונליין (מיוצג על ידי גלגל שיניים) ואז ללטש הלאה WLAN (W לאלחוט)
כדי לשנות את שם הרשת שלנו, עלינו לגשת לחלק שם SSID ולשנות אותו לזה שאנחנו רוצים. בקטע WPA PreSharedKey (אם יש לנו את מצב ההצפנה WPA / WPA2 PreSharedKey מוגדר) עלינו לקבוע באיזו סיסמה אנו רוצים להשתמש.
לפני ביצוע שינוי זה, הן הסיסמה והן ה- SSID, עלינו לזכור כי כל המכשירים המחוברים כעת הם יפסיקו ונצטרך לחבר אותם מחדש באמצעות ה- SSID ו / או הסיסמה החדשים.
כיצד אוכל לדעת אם מישהו מחובר לרשת ה- Wi-Fi שלי?
כמו שלנקודות גישה של Wi-Fi יש שם ספציפי, כל המכשירים שמתחברים לצומת זה, יש להם שם ספציפי, שם המאפשר לנו לזהות אותם ברשת. זה מאפשר לנו לבדוק לאילו מחשבים יש גישה לרשת ה- Wi-Fi שלנו, ובמידת הצורך, לגרש אותנו אם זה לא אחד מאלה שאנחנו מכירים.
אחת היישומים המציעים את התוצאות הטובות ביותר היא Fing, יישום שרק מריץ אותו, סורק את כל המכשירים שהתחברו בשלב מסוים לרשת ה- Wi-Fi שלנו, זה לא חייב להיות מחובר באותו הרגע כדי שיוצג ברישום.
אם מסיבה כלשהי, שם המכשיר לא מוצג, ואנחנו יכולים לזהות אותו, אנחנו יכולים להוסיף שם על מנת להיות מסוגלים לשלוט בכל המכשירים שמתחברים לרשת שלנו ולמנוע ממישהו להתגנב פנימה.
האם ניתן להסתיר את ה- SSID?
כפי שציינתי בתחילת מאמר זה, רשתות Wi-Fi פגיעים יותר מחיבורי אתרנט, מכיוון שכל המשתמשים שנמצאים בטווח שלו יכולים לנסות לגשת אליו. אחד הפתרונות הוא להסתיר את רשת ה- Wi-Fi, אפשרות שמאלצת משתמשים שרוצים להתחבר להגדיר ידנית את ה- SSID והסיסמה.
אבל, גם אם הם מוסתרים, אין זה אומר שחברים של אחרים לא יכולים למצוא אותם. באינטרנט אנו יכולים למצוא יישומים כגון Wi-Fi אקרילי אפשר לנו למצוא רשתות מסוג זה בקלותאז באמת, אם אתם מחפשים אבטחה, לא תמצאו אותה על ידי הסתרת שם הרשת שלכם.
במאמר זה אנו תמיד מעמידים את עצמנו במקרה הגרוע ביותר, במיוחד בכל הנוגע לאבטחה בחברות בינוניות או גדולות. ברמה הפרטית, אסור לנו ליפול לפרנויה שאנחנו היעד של האקרים ועלינו להגן על חיבור האינטרנט שלנו בכל דרך אפשרית.
הגבל את החיבורים לנתב באמצעות ה- MAC
אמנם ה- SSID אינו מכשיר ייחודי ובלעדי, ה- MAC אם כן. ה- MAC הוא כמו לוחית הרישוי של מכונית במדינה, קוד המורכב ממספרים ואותיות שלא ניתן לחזור באותה מדינה, אם כי במקרה זה, ה- MAC חל על כל המכשירים עם חיבור לאינטרנט.
שיטה למנוע מחברים של אנשים אחרים להתחבר לרשת ה- Wi-Fi שלנו למרות שיש להם גישה לסיסמה שלנו, מגביל את הגישה לנתב דרך ה- MAC. נתבים מאפשרים לנו להגביל את הגישה אליו רק למכשירים שאישרנו בעבר על ידי הזנת ה- MAC שלהם.
אם ה- MAC של המכשיר לחיבור אינו בין המכשירים המקובלים, לעולם לא יוכל להתחבר. אמנם נכון שניתן לשכפל את ה- MAC של המכשירים שיש להם גישה לרשת ה- Wi-Fi, אך הדבר הראשון שעליהם לעשות הוא לקבל גישה פיזית אליו, דבר די לא סביר, אלא אם כן המושפעים / המעוניינים מכירים זה את זה באופן אישי.